ההכרות שלי עם יגאל התחילה בכך שאני, בפלמ"ח, בגדוד החמישי של חטיבת הראל, לימדתי עברית את אנשי הגח"ל.

בהתחלה הייתי מתרגם להם את הפקודות לאידיש בזמן הקרב ממש, כי הם לא הבינו אותן. אח"כ, מפני שגם לי וגם להם לא היה לאן לצאת בשבת, נשארתי איתם בבסיס ולימדתי אותם עברית.

הדבר הזה נודע ליגאל, וכדי להכיר אותי הוא הזמין אותי לכנס ממפאי"ם, למרות שהייתי רק טוראי. אז קיבלתי ממנו את הטפיחה הראשונה על הכתף, והפכתי לאיש חשוב בגדוד החמישי.

מפגש אחר שאני רוצה לספר עליו, גם הוא קשור לשפה העברית, היה בזמן לימודיו באוכספורד.

יגאל הגיע לשם והפך לתלמיד מבריק. תוך זמן קצר קלט את השפה האנגלית, הצטיין בהגשת העבודות, וכשעמד לסיים, התברר לו שעליו לעבור מבחן בשפה קלסית עתיקה, ושם פירוש הדבר היה יוונית עתיקה או לטינית, שאותן לא למד כלל.

הוא היה בהחלט "ממזר", ואמר לפרופסור: אני יודע שפה קלסית!

– איזה?

– עברית!

– אבל מדובר בשפה עתיקה, שפת התנ"ך!

– בסדר, תביאו תנ"ך, תשמעו אותי מתרגם!

וכך היה, ויגאל עמד במבחן.
*צבי יעבץ – איש פלמ"ח, פרופסור באוניברסיטת תל אביב. 

צבי יעבץ מספר: